פעם אחת, במקום כלשהו במזרח אירופה אחרי המלחמה, היה רעב גדול שאנשים אספו בקנאות כל מזון שמצאו, והחביאו את זה אפילו מהחברים והשכנים שלהם. יום אחד חייל נודד הגיע לכפר והתחיל לשאול אם יש מקום לינה.
“אין כאן שום דבר לאכול בכל המחוז” אמרו לו. “עדיף שתמשיך בדרכך”
“הו, יש לי כל מה שאני צריך,” הוא אמר. “בעצם, חשבתי שאכין מרק אבנים כדי לחלוק עם כולכם.” הוא הוציא סיר ברזל מהעגלה שלו, מילא אותו במים, והתקין אש מתחתיו. ואז בטקס מרשים, הוא הוציא אבן שנראתה רגילה מתיק מקטיפה ושמט אותה למים.
כעת, כאשר הופצו השמועות על אוכל, רוב הכפריים באו לכיכר או הביטו מהחלונות. בעוד החייל מריח את ה’מרק’ ומלקק את שפתיו בציפיה, הרעב גבר על הספיקות שלהם.
“אהה,” החייל אמר לעצמו בקול, “אני אוהב את הטעם של המרק אבן. אך מרק אבן עם כרוב, יהיה עוד יותר טוב.”
לא עבר זמן רב, וכפרי הגיע בהיסוס, והביא כרוב שהוציא ממקום מחבואו, והוסיף אותו לסיר. “מעולה!” קרא החייל. “אתה יודע, פעם היה לי מרק אבן עם כרוב וחתיכה קטנה של בשר משומר במלח גם כן, וזה היה מעדן המתאים למלך.”
הקצב של העיירה הצליח למצוא קצת בשר משומר במלח… וגם זה הגיע לסיר, והצטרפו לבשר תפוחי אדמה, בצלים, גזרים, פטריות, ועוד, עד שהיתה ארוחה טעימה לכולם.
הכפריים הציעו לשלם לחייל בנדיבות בשביל אבן הקסמים, אך הוא סירב למכור והמשיך במסעו למחרת.
המוסר השכל הוא שעל ידי עבודה בשיתוף פעולה, עם כולם שכל אחד תורם מה שביכלתו, מושגת מטרה נעלה יותר.
בעוד שיהיו ללא ספק אנשים שיהיה בידיהם ציוד שיספיק לכמה שבועות, לרוב האנשים הסיכוי הוא שלא יהיה להם מספיק מהכל כדי לשרוד את האתחול מחדש של הבנקים.
כפי שהסיפור על המרק האבן מראה, אין צורך שזאת תהיה בעיה ענקית. הקהילה יכולה לארגן פיקניקים, או ארוחות בסיר אחד. (או כפי שקוראים לזה באנגלית “pot luck“). זאת תהיה דרך נפלאה לפתור את הבעיה שבאכלת קבוצת אנשים גדולה, אם המסחר קורס לגמרי.
אפשר להתחיל מנהג של איסוף חברים, משפחות ושכנים ולשנות את המנהג לפי צורך. יש תרבויות מסוימות, יש מסורות של ‘צלי חזיר’ או ‘טיגון דגים’. בשביל סיבות שונות מובנות, לא יעבדו בהרבה איזורים. עם זאת, הנקודה היא להתאים את המנהג למקום, ולהזמין את כל הקהילה המקומית, כדי למלא צרכי הקהילה במהלך תקופה של בלבול וחוסר וודאות.
אפילו באיזורים עירוניים או קהילות צמחוניות, רעיונות אלו יכולים להיות מותאמים בהצלחה מרובה.
אפשר לראות בקישור כאן כדי לראות התאספות שבועית כמנהג בקהילה אחת בסן פרנציסקו.
לחזור על המוסר השכל של הסיפור על מרק האבן:
“על ידי עבודה בשיתוף פעולה, עם כולם שכל אחד תורם מה שביכלתו, מושגת מטרה נעלה יותר”
כוח ההמצאה האנושי צריך להיות מנוצל עם הרבה חמלה, אנשים יכולים להתאחד בייחד ולעבור כל תקופה קשה. זה לא יהיה שונה. האנושות יכולה – ותשגשג – בזמן ה’אירוע’. .
ניתן למצוא את המאמר המקורי באנגלית בקישור כאן.