הערה: כל הקישורים המובאים כאן הם באנגלית
הברבור השחור
ה”בלתי אפשרי” קורה די לעיתים קרובות בעולם הפיננסי. (בערך כל 7 – 10 שנים) מנהלי התאגידים עדיין מופתעים כאשר זה קורה באמת. האירועים הבלתי אפשריים יש להם עכשיו שם – ה”אירוע ברבור השחור”. כפי שנקרא ע”י נסים טאלב בספרו הברבור השחור:
עם זאת, ניתן לטעון כי אירועים אלה ניתנים לחיזוי בכך שהם יקרו -אשר רק העיתוי בלתי ודאי. עכשיו זה נפוץ שאנשים מכירים בדיעבד שהבעיות היו תלויות ב2007 ובתחילת 2008, לגבי הבנקאות העולמית- אבל לפני כן, אף אחד לא היה יותר מדי מודאג לבי זה (בפומבי). המונח “גדולים מדי מכדי ליפול” בקושי היה בשימוש בימים ההם – עכשיו זה מונח קבוע בלקסיקון שלנו.
קדימה ל2016, ויש כבר הרבה דוחות המחמיאות לעצמן במגזר הפיננסי (בנקאות, ביטוח, קרנות השקעה) בנושאים אשר גרמו למשבר האחרון. זה נפוץ לדון או אפילו להתרברב איך שיפור ‘ניהול סיכונים’ יבטיח שזה “לא יקרה שוב”.
ישנו הבדל אחד מרכזי שמקדמים תקנות שקובעות שבבנקים יש צוואה בחיים כחלק מניהול סיכונים. הרעיון שאם יבוצעו במשבר עולמי אמיתי, יימנעו לכאורה חוסר יכולת פרעון.
עם זאת, בקישור למאמר מרמז להלן, מנהלי סיכונים עדיין ‘נלחמים את המלחמה האחרונה “- וניתן לפתור בעיה וזה אפילו לא קרוב להיות האיום המערכתי הגדול ביותר באופק בקישור:
אם אתה מנהל הסיכונים הראשי של החברה, זה די קל להגיד לממונים שלך שהתמודדת כבר עם תרחיש שכבר התרחש בעולם האמיתי, שבעצם התרחיש הודגם, כמבחן לחץ איך החברה שלך תתפקד בהתרחשות זאת (וכמה תרחישי קיצון מעט יותר רציניים), ואז לשים את כל זה בייחד בתוכנת ‘פאואר פוינט’ שמקדמת את עצמה שמדימה איך החברה שלך מנהלת את הסיכונים שלה.
זה דבר שונה לגמרי להגיד להם את האמת בלי כחל ושרק.
“אני שוכב ער כל לילה בדאגה על התשתית של החברה שלנו כי זה עלול להרוס לא רק את החברה שלנו אלא את כל הכלכלה העולמית. זה הכרחי שנשקיע מיליונים לשדרג את הטכנולוגיה שלנו ולשלב במערכות השונות.”
עם זאת לאמר את האמת ללא כחל ושרק היא דרך קלה מאד להיות מהר מאד מובטל.
“ובכן במגוון רחב של תרחישים אפשריים, ההתרחשויות האפשרויות שלנו שואפות לאותה התוצאה.”
התרחיש המדובר מתואר במאמר בעלון Guardian בקישור הנ”ל – כשל מערכות כולל בבנק מרכזי, או מתקפת סייבר שתגרום לכשל מערכתי עולמי במערכת הפיננסית האלקטרונית.
היינו עדים שכשלון של מערכת חשובה אחת עלול לגרום לאפקט דומינו כפי ששקרה כאשר ‘האחים להמן’ הכריזו על פשיטת רגל בספטמבר 2008. עם זאת מהיקרה אם יקרה אירוע כשל תשתית יקרה למספר גדול של מוסדות פיננסיים בינלאומיים דולים בו זמנית?
עבדתי בחישובי סיכונים לצרכי ביטוח כמעט שני עשורים; תחום ניהול סיכונים אמור להיות חלק חשוב במקצוע שלי. כפי שהמאמר מצביע, תשתיות לא יציבות פירושן שהמערכת עלולה לקרוס לחלוטין במשך תקופה ממושכת בשל תת השקעה. בנוסף לכך, חולשות אלו משמען שאפשר להפיל מערכת שלמה בקלות בדרכים שונות באופנים שונים של מתקפת סייבר. זה סיכון מערכתי ענק…
אך היסטורית איפה היה את המימון לתקן את זה? איפה המוחות לחשוב בייחד לאתר ולפתור את הבעיות של התשתית המיושנת? ולבסוף, איפה יש אכיפת תקנות להחזיק מוסדות אלו בתפקדות בהתמודדות מול חששות מעכרתיים אלו?
למרבה הצער אין רצון אמיתי לפתור את הבעיה מהשורש, אלא רק ‘פלסטרים’ ממומנים כך שלא תהיה שום קריסה גדולה תחת מעקב ההנהגה הנוכחית. הלחץ על הביצועים הפיננסיים נועד לתפקוד קצר טווח, כך שאין שום תכנון משמעותי לעתיד בזמן אירועים היסטוריים משמעותיים. הדבר נכון במיוחד לגבי הרעיון ליישום צעדי זהירות כדי למנוע הסלמה שעלולה לגרום לקריסה כלכלית של ארץ שלמה, יבשת או כל העולם.
זו הסיבה מדוע יש צורך לשקול את האפשרויות במסגרת המגבלות של העולם האמיתי במקום להסתמך רק על התפוקות מהמבנה המבוקר של מודל פעולה תחת מתח. בעולם האמיתי, חיים יהיו בסכנה – לא רק תוצאות מספריות. אם הבעיה תהיה נפוצה (למשל ברחבי יבשת) ותמשך זמן ארוך מספיק, זה עלול לגרום ולהתפרקות חברתית מלאה.
בתור חשב סיכונים שרואה את ‘ניהול סיכונים’ בתור אחראיות מקצועית לציבור הרחב, כאשר הוא רואה את החוסר יחס אצל המנהלים וקובעי המדיניות, זה מזעזע את הנפש. חלק גדול מהשכלתי והכשרתי היתה בהצגת הצורך בשימור העושר החברתי – לא רק בשביל הלקוחות של הבוס שלך, אלא בשביל החברה כולה.
כשל רב מערכתי של המערכת הפיננסית האלקטרוית- אפילו לזמן קצר יחסית ליום או יומיים- יגרום לתוצאות הרות אסון לעושר של החברה. אני משוכנע שיש צורך בעבודה ברת קיימא רחבת היקף שתוכל להיות מיושמת במהירות כדי לוודא שהסחר יוכל להמשך. להמשך אספקה מינימלית של ציוד קריטי ושירותים שיהיו זמינים למי יזדקק להם.
אם נוכל להמשיך סחר בסיסי על ידי יצירתיות ובצורה חוקית, על ידי שימוש בעקרונות של ביטוח, נוכל להשיג את המטרה העיקרית להצלת חיים, ומזעור נזקים באוכלוסיה. אבל אלו שמחשיבים כסף מעל אנשים בזמן משבר, אתם בעלי מזל מפני שיהיו הטבות כספיות משמותיות לשימור מערכת האספקה. פשוט, אם הציווליזציה הולכת לגהינום בסל קלוע, מה תקבלו חזרה בשביל ההשקעה? קרוב לוודאי שתאבדו הכל- אפילו את חייכם. בנשיאה בהפסד קספי קל מפני שחלקו את משא שימור תפקוד המשך הסחר, תהיה תוצאה טובה יותר לגבי ‘החזר ההשקעה’.
חלק גדול מזה נכתב באירוניה, אם התרחיש הזה יקרה, זה יהיה בהחלט הכרחי לראות מעבר לשורה התחתונה או המאזן של המעסיק שלך לנוכח היקף משבר זה. המאמר הזה מדבר על שימוש בביטוח והתאמתו לשירות אינטרס הציבור במהלך תקופה קשה. האוצר חייב לשרת את האנשים, ולא להיפך.
לחשוב מחוץ לקופסא
במאמר ההבא, כל תקיפה רב ממסדית שנידונה באריכות עם הצעות של קובעי מדיניות. עם זאת לא נראה שיש יוזמות גדולות של קובעי מדיניות מאז שפורסם בפברואר 2015.
הדאגה הזאת היא לא רק על ארה”ב, כפי שהמאמר ההבא מראה. שוב פעם, אין שום תוכניות משמעותיות מאז הפרסום.
http://pubdocs.worldbank.org/pubdocs/publicdoc/2015/5/285251432913965615/Cyber-Preparedness-Seminar-Working-Paper-May-2015.pdf (הקישור המקורי לא עובד יותר)
CyberPreparednessSeminarWorkingPaperMay2015 (PDF ההלאה בקישור מעל)
בנקודה הזאת, מה שנידון כאן הוא יותר על ‘דו”ח עצמי’ ו’ניהול עצמי’ של הסכנות. אין שום תוכנית חדשנית לפעולה בזמן משבר רציני.
הפתרון שאני מציע יהיה יותר קל מישום משטר צבאי, בטוח יותר לאוכלוסיה ויהיה זול יותר אם הסכמה תושג אצל כל בעלי ההשפעה במהירות ובידידות. זה לא מתבסס על אקדחים, עוצרים, ומנות קרב. במקום זאת, זה מבוסס על שיתוף פעולה בכל רבדי האוכלוסיה, והוצג בחברת ביטוח נזקי נכסים שנקרא ‘ביטוח הפרעות עסקיות’. אך הטווח רחב הרבה יותר ממה שכוסה בביטוחים אלו מסיבות ידועות כפי שנראה בהמשך. בשביל המדיניות הפעולה של הביטוחים האלו, נא לקרוא את הכתבות בקישורים הבאים:
- http://www.propertycasualty360.com/2009/12/03/lost-business-income-101?page_all=1&slreturn=1466738214
- http://www.nieinsurance.com/loss_of_business_income.html
- https://www.irmi.com/articles/expert-commentary/business-income-losses-three-column-approach
בנוסף לכך, המאמרים הבאים לגבי הביטוח מראים מושגים מעניינים לגבי ההשפעה האפשרית של פעולות שחויבו על ידי רשות אזרחית, שיתוף פעולה בין סמכויות, ובסופו של דבר תפקיד תעשיית הביטוח בתוך החברה עצמה.
- https://www.marsh.com/us/insights/research/business-insurance.html
- https://en.wikipedia.org/wiki/Business_interruption_insurance
- http://www.insurancecompact.org/documents/member_resources_gao_response.pdf
- https://www.ciab.com/uploadedfiles/resources/roleofinsint.pdf
יש הרבה מידע לעבד בקישורים לעיל. לסיכום, הם מוצגים בעיקר בעד התזה ש”חברות ביטוח חיוניות למסחר בכלכלה המודרנית שלנו, ובתור תעשיה יש אחראיות לשרת את האינטרסים הציבוריים.”
ההשלכה הברורה לכך כי חברות הביטוח שיש להן אחראיות כאשר לעיתים ה’בלתי אפשרי’ קורה – ע”י הפסד כספי ישיר או נזק בלי ישיר למוניטין, עליהם להימנע מהפסדים נירים (“להימנע מהמבטח כי הם לא משלמים טענות!”) יתר על כן, אם המערכת הכלכלית האלקטרונית תיפול בכל העולם אפילו לרק מספר ימים, מה יהיו ההשלכות הכלכליות לטווח הארוך? כשכל המערכות הכלכליות יחזרו לתפקד, התוצאה עלולה להיות קריסה כלכלית כלל עולמית. יתר על כך, המגזר הכלכלי כולו עלול להסתבך בפשיטות רגל, מיזוגים כפויים\רכישות (כגון “נישואי הרובה” מארס 2008 של גייתנר של בר סטרנס & JP מורגן), או דיונים וכבילת משאבים כדי לשקם את הכלכלה העולמית מהמשבר.
בהתחשב בתוצאות האפשרויות האלו של הקריסה הכלכלית של המערכת הכלכלית האלקטרונית שתתפרס בכל העולם – אולי אפשר לפתור את הבעיה ע”י חשיבה ‘מחוץ לקופסא’ כאלטרנטיבה טובה יותר מהתפרקות חברתית מוחלטת?
בסעיף ההבא, נדון איך בייגל וביטוח שיבושים עסקיים יכולים להציל את העולם ממשבר.
“מטבע עבור מחשבותך, וכעך עבור כנותך“
ב2005 הספר ‘פריקונומיקס’ יצא לאור, הפך כמה אמונות מקובלות על מיקרו-כלכלה. סיפור אחד ראוי לציון שהציג את פאול פלדמן ה”איש הבייגל” שפתח חלון לתובנות על המניעים של הצרכנים.
הקישורים מסבירים לפרטים את תוצאות הניסוי הכלכלי של פלדמן.
- http://understandingcriminology.pbworks.com/f/bagel+story.doc
- https://www.youtube.com/watch?v=WlZtBlvIL9A
הניצוי מציג עד כמה אנשים ‘ישרים’ לגבי איסוף תשלומים דרך מערכת כבוד. כל יום מחדש פול פלדמן הוביל בייגלים והביא איתו קופסא מעץ לאיסוף התשלומים, והיה חוזר בצהריים לאסוף את התשלומים. באופן טבעי, שעורי התשלומים לא היו 100%. עם זאת בסופו של דבר קיבל תשלומים בשיעור של 87% או יותר.
הוידאו ביו טיוב מראה בדקה 1:37 שאחרי 9/11, פלדמן ראה עליה ב2% בשיעורי התשלומים, והם נשארו גבוהים לפחות 3- 4 שנים עד להדפסה הראשונית של הספר.
הישג זה הושג על ידי שימוש במערכת כבוד ביחס לתשלומים באותו יום – תוך 4-6 שעות – וללא בזבוז זמן לנסיונות נוספים כדי לאסוף את ה11% – 13% החסרים. על מנת שיוכל להרוויח כסף במה שנחשב לרמה הוגנת, הוא יצטרך פשוט להוסיף תשלום נוסף כדי לכסות על הכישלון תשלום 13%.
נתונים מעניינים שהשפיעו על רמת איסוף התשלומים:
- אירועים שזיעזעו את החברה (זמנית) כמו אירוע ספטמבר 11, גרמו לעליה בשיעורי התשלום.
- משרדים קטנים (לפי מספר עובדים) ידועים בשיעורי תשלום גבוהים יותר.
- אצל עובדים הנהנים משכר גבוה יותר כמו מנהלים היו שיעורי תשלום נמוכים יותר.
- מזג אוויר גרוע בא עם שיעורי תשלום נמוכים, ומזג אוויר טוב מהרגיל נוטה להעלות את שיעורי התשלום מעבר לבסיס הנדרש.
- בייחס לחגים בתור מדד, נצפה שכאשר יש ירידה ברמות לחץ אצל אנשים, התוצאה היתה שעורי תשלום גבוהים יותר. זה בלט הכי בזמני ‘סופשבוע ארוך’ כמו יום הזכרון ו’לייבור די’ (חגים בארה”ב. ואפשר להניח שגם בארץ יש השפעות דומות כאשר יש את יום העצמאות למשל) ולהיפוך, חגים כמו חג ההודיה וחג המולד הביא שיעורי תשלום נמוך יותר.(במקביל כמו פסח).
- אם האנשים ראו את עצמם כאחראיים (דוגמא שלא על בייגל, ביו טיוב בקישור למעלה,) הם נטו באופן משמעותי לשלם יותר. זה דומה לשימוש בדחלילים על ידי חקלאים כגורמים מרתיעים.
זה מידע מאד רלוונטי מפני שכעת יש לנו:
מידע מפתח התנהגות הצרכנים לגבי אשר ניתן להשתמש בהם כדי לעשות את העבודה סביב הציע כספית ולוגיסטית ריאלי במהירות על בקנה מידה רחב
- פוטנציאל לעקוף שיוכל להחזיר את האמון בקמעונים ובסיטונאים להשאיר דלתותיהם פתוחות. זה יהיה יישום מסיבי של עקרונות תשלום בכבוד ולהקים מערך תשלומים ע”י צד שלישי בתור מוצא אחרון כאמצאי להחזיר את האמון שהמסחר יכול להתנהל בדרך חוקית והוגנת. (הערת המחבר: יש אפשרויות רבות לגבי השיטה של ‘צד השלישי משלם’. במאמר זה, ההנחה היא שמימון מקורות כגיבוי ישתנו באזורי שיפוט שונים וייושם וייאכפו ע”י רשות אזרחית ללא צורך במשטר צבאי.)
- חלק קריטי במידע לגבי התנהגות צרכנים שאפשר להשתמש בו כדי לעבוד ביעילות לפי האפשרויות הכספיות והביצועיות במהירות האפשרית בקנה מידה רחב.
בתרחיש כשל תשתית אשר תיארתי, מערכת הפיננסית האלקטרונית תוכל להיות לא פעילה למשך כמה ימים או אפילו כמה שבועות. משך זמן ארוך יותר צפוי לשנות את דינמיקת התנהגות הצרכן, בעיקרון שימוש במערכת תשלומים מתוך כבוד במקום תשלום בעת הרכישה יביא את רוב האנשים לפעול היטב ברכישות פוטנציאליות. משך זמן הארוך יותר יכול היות חיובי בנסיונות הנוספים שיהיה ניתן ליצור קשר לאנשים שלא שילמו, ע”י העלאת שיעור תשלום ע”י הצרכנים.
בשיטה של יישום מהיר ונרחב יהיה שימושי לתעד כל עסקה פיננסית. הקבלה תהיה סוג של מטבע שטר.
https://en.wikipedia.org/wiki/Scrip
[הערה: בקישור הזה יש טויטא של שטר שאפשר לעשות וגם כן להשתמש בקישור הזה בעברית זה יכול להיות שימושי במקרים של שיבושים זמניים ברשת האנרגיה והתקשורת. אפשר להשתמש בו בשביל תביעות בשל אי תשלומים.]
בסעיף הבא יוסבר בהרחבה איך אפשר לאכוף בהרחבה ע”י שיתוף פעולה ועדיין בתגובה מהירה ע”י סמכויות אזרחיות, מנהיגי עסקים מקומיים, ופוליטיקאים מקומיים..
איך זה יעבוד – חשבונית בתור מטבע שטר.
הסעיף הזה מתאר כללים בסיסיים השולטים בעיסקאות פרטיות וסיטונאיות, וכל סוגי המסחר שמוצרים ושירותים מסופקים בחילופין לתשלום בשטר המקובל באיזור השיפוט. שימו לב שזה מוגש בתור ‘איש קש’. מעודדים שיפורים או שינויים במושגי בסיס כל עוד הם משיגים את המטרה של תמיכה במסחר בתוך שטח השיפוט בדרכי שלום ובאופן שוויוני. .
רעיונות לביצוע – לקוחות פרטיים
- להכניס “שיטת תשלום” בתור מזומן.
- לייצר שני עותקים של חשבונית, שיהיו בתפקיד שטר חוב, שהלקוח מתחייב לפצות את הספק כאשר העברות אלקטרוניות יעבדו שוב.
- הלקוח חייב לחתום ולתת תאריך לשני העותקים של החשבונית; הקופאי חייב לתייק ולכתוב תאריך על החשבונית.
- קניות מעל סכום מסוים כמו $50, הלקוח חייב לספק פרטים ליצירת קשר כמו כתובת מגורים, מספר טלפון או דואר אלקטרוני.
- כל קבלות שאין להן כיסוי ניתן להגיש תביעה תחת ‘ביטוח הפרעות עסקיות’. אם הכיסוי הזה לא מוכר בתנאים של הביטוח, ניתן לבקש ייפוי כוח באמצעות החזר של צד שלישי (ראה “הערת המחבר” לעיל)
- עסקאות באינטרנט עבור לקוחות קיימים: במצבים שיש קשר קיים בין לקוחות וקמעוניים, כל ההעברות כספים האלקטרוניות כשהמערכת הכספית תחזור לתפקד. במילים אחרות, העסקים יכולים להמשך כרגיל כי כל המידע כבר קיים.
- עסקאות באינטרנט עבור לקוחות חדשים: לקוחות חדשים יהיה יותר מסובך מפני שאי אפשר לעבד מידע כאשר הבנקים וההעברות האלקטרוניות לא עובדים. אם הם יישארו פתוחים כדי לעבד מידע של לקוח שהוקפא, אז יהיה אפשרי לקמעוני לוודא חשבונות ישירות עם נציגי שירות לקוחות בבנקים.
רעיונות ליישום – סיטונאים והעברות “עסקים לעסקים”
- הרעיונות יהיו קצת יותר קלים ליישום בעסקאות בין סיטונאים, כי כל הרכישות יעברו דרך חיוב ‘חשבונות לתשלום’, וכל המוצרים הנמכרים והשירותים הניתנים יעברו דרך חיוב ‘חשבונות לתשלום’. מכירות יהיו חיוב אשראי והסכמים עסקיים של כל ההעברות כאשר המערכת האלקטרונית תתפקד שוב. כל חברה צריכה להיות אחראית לפתח את המדיניות שלה לגבי תיעוד הנדרש, ‘אישור האשראי’ ולקחת בחשבון את כל הגורמים וגם תקשורת בין כל המעורבים בעסקאות.
- הדאגה העיקרית כאן, תהיה ההקפאה הזמנית והפשיטת רגל של עסקים שעלול להיגרם בגלל מעצור בתזרים מזומנים. כל העסקים ייאלצו להימשך, עד שכל ההעברות מהתקופה של הקריסה יעובדו, והתשלומים יתקבלו מהלקוחות, ופיצויים שיכוסו ע”י הביטוח הפרעה בעסקים או כל ייפוי כוח של צד שלישי. רק אחרי שהתהליך הושלם, יוכלו להכריז על פשיטת רגל תחת הליכים פיננסיים ומשפטים רגילים.
שיקולים בנוגע לשיתוף פעולה נרחב ויישום
המעורבים העיקריים בעניין (ללא קשר לסדר הופעתם ברשימה, כולם חשובים)
- שליט (ראש העיר)
- בית המחוקקים (מועצת העיר)
- לשכת המסחר
- רשות המבצעת של הביטוח (דוגמאות: ארה”ב> NAIC & נציבי המדינה של הביטוח; קנדה> OSFI; האיחוד הבריטי> FSA; האיחוד האירופי> הנציבות האירופית; אוסטרליה> APR
- חברות שירות
- הערה – בעוד הם לא ממוקדים במיוחד לשמור על קיום האספקה, אנשי אכיפת החוק המקומיים, כמו יחידות משמר לאומי יכולים לסייע בהנחיית תנועה של שירות אספקה קריטי או בחלוקת מזון, מים, ותרופות במצבים שיצטרכו את מעורבותם. לשמור על פרופיל נמוך יקל על חששות ממשטר צבאי שהיה בהכרח נוצר במשבר כזה.
משאבים הדרושים – מייד:
- תוספת קופאים במקומות מכירה קמעוניים
- מפקחים ידידיותיים במקומות מכירה – כמו שיש בסופמרקטים עובדים ידידיותיים המציעים עזרה, אך עם יותר אינטרקציה עם הלקוחות (המטרה היא להפוך כל עסקה לאישית ולעודד אנשים לתקשר מילולית שיראו את התשלום כחובתם האזרחית.)
- צוות חשבונות זמני
- לדאוג שהודעות שירות ציבורי יופצו בכל דרכי התקשורת.
- להסביר את המצב בשפה פשוטה שכולם יבינו
- להסביר לאנשים מה עליהם לעשות כיחידים וכעסקים.
- לעודד עסקים להעסיק עובדים קמעוניים נוספים כדי לקצר את התורים לקופה.
- לבקש מתנדבים לתמיכה נוספת כגון אנשים שיבקרו בביתם של קשישים ונכים בשכונה לבדוק את שלומם, וקבוצות שמירה למניעת פשע.
- לעודד פיקוח ציבורי על עסקים כדי להבטיח שלא תהיה הפקעת מחירים או ספסרות (רעיון אחד – כל רכישה באמצעות קבלה “שטר”, להוסיף תשלום נוסף של 5% או 10% לכל רכישה, לעומת זאת במזומן או במטבע כסף, להציע הנחה של 5% לכל רכישה.)
- לעודד צדקה, פגישות חליפין, מכירות רחוב, והעברות בין חברים כמו סחר ישיר וחליפין כדי להבטיח שלכולם יהיה מה שצריך.
משאבים הדרושים – לטווח ארוך
- אנשים המנוסים בעבודה בלקרוא ולעבוד עם תביעות ביטוח
- מנהלי חשבונות משפטיים לחקירת כשירות תביעות
- צוות זמני לחשבונאות
- פיקוח מוגבר למניעת הפקעות מחירים או ספסרות.
- אם יש מעורבים כלכלית בגרימת נזק תוך כדי ניצול הקריסה של המערכת הכלכלית, הם יידרשו לשלם פיצויים לכל הפסד כספי שנגרם ליחידים או לעסקים, או לממשלה המקומית. גם יוכלו לייצר קרן פיצויים בשביל תביעות מהסוג הזה. ללא צורך לציין שיש למנות רק אנשים אמינים לפקח ולנהל את הכספים למטרות אלו.
מילים אחרונות
המאמר הזה מתאר תרחיש של משבר פיננסי נרחב חסר תקדים, של משבר וכשלון ר מערכתי שנגרם מקריסת שתית או מתקפת סייבר. שלבי הפעולה המפורטים כאן הם רק תכנית בסיסית. קרוב לוודאי שיהיו משתנים משמעותיים מאזור לאזור, עם נסיבות תרבותיות, מערכת משפטית או נסיבות יחודיות אחרות שלא נידונו לעיל.
הנקודה העיקרית של המאמר היא להדגיש שהתרחיש הזה לא צריך להיות בעיה שאי אפשר להתגבר. להיות מוכנים זה המפתח. יהיה צורך בהרגעה מיידית על ידי מנהיגים אזרחיים והעסקים על ידי יצירת הסכמים ופתרונות מעשיים, הסברה ברורה לציבור באמצעי התקשורת כדי לשמור על אמון הציבור. יישום מהיר כדי לשמר את בטחון הציבור. כדי למזער תסיסה חברתית כך שיהיה אפשר לודא שכולם יקבלו שירותים ואספקה של מצרכים בסיסיים במקום שמירה על חוק וסדר. חשוב מאד לשמור על שקט ב48 – 72 שעות הראשונות כדי לוודא ששאר התקופה של הקריסה תעבור בשלום עד שכל המערכות יתפקדו שוב.
[Download not found]